ענף החקירות הפרטיות בישראל החל כאשר הבלש הראשון דוד תדהר היה בעצם החלוץ של כל החוקרים בארץ. דוד תדהר פעל בתל אביב בתחילת שנות ה40 תלמידו הוא דוד אלמוג ושמחה שרצקי ז”ל אביו של איש העסקים ובעל חברת איתוראן איזי שרצקי.
מייד אחריהם החל הענף להתפתח עד שהכנסת חוקקה חוק הנקרא חוק חוקרים פרטיים ושרותי שמירה 1972 ואז גם הוסדר נושא העיסוק בענף .
ועדת הרישוי
המחוקק הגדיר את ענף חקירות הפרטיות כטעון רישוי. משמע רק אדם בעל רישיון ממשלתי יוכל לעבוד בענף. וכתוצאה מכך הוקמה ועדת הרישוי לחוקרים פרטיים ושרותי שמירה. לוועדה זו סמכות לא לחדש רישיונו של חוקר פרטי, כאשר לדעת הועדה חידוש הרישיון עומד בניגוד לטובת הציבור. בוועדה יושב שופט נציג לשכת החוקרים, נציג משטרה, נציג השב”כ, ומזכיר הוועדה. לפניהם מופיעים אותם חוקרים פרטיים אשר הועדה מעכבת את רישיונם. מדי שנה עם חידוש הרישיון מקבלת הועדה את הרישומים הפליליים אשר נפתחו נגד חוקר פרטי. רק לאחרונה החלה הועדה להנפיק תעודת חוקר בסגנון הנהוג בארה”ב .
ועדת המשמעת
קיימת במשרד המשפטים ועדת משמעת . בראשה עומד השופט עודד מודריק. שופט מחוזי. כל הדיונים מתקיימים בבית משפט מחוזי. תפקיד הועדה לשפוט כל חוקר אשר סרח או אשר ועדת הרישוי המליצה לשפוט אותו. כאשר הינה רשאית ככל בית משפט להתלות לזמן קצוב את רשיונו, לקנוס אותו, לבטל רישיונו לצמיתות, להעמיד את רישיונו על תנאי ועוד סנקציות שונות.
חוקר פרטי ומשרד חקירות פרטיות
חוקר פרטי הוא אזרח אשר אושר לקבל רישיון על ידי ועדת הרישוי ולאחר שעמד בדרישות החוק. חוקר פרטי מקבל רשיון אחת לשנה, אחיזה ברישיון חוקר פרטי אינה מקנה לחוקר בשלב זה לקבל עבודה כל שהיא באופן ישיר. רק מי שמחזיק ברישיון משרד חקירות פרטיות רשאי לקבל עבודה. כל אדם אשר מקבל שרות מחוקר פרטי שאינו בעל רישיון משרד חקירות, שם כספו על קרן הצבי. בארץ יש הרבה מאד חאפרים.
מי שפונה אליהם צריך לקחת בחשבון כי כל איסוף החומר, וכל ראיה אשר ימציא מי שאין בידיו רשיון משרד עלולה לא להתקבל על ידי הרשות השופטת. ותפסל.
מכללות
כל המכללות בארץ אשר מלמדות את המקצוע אינן נותנות הכשר למסיים הקורס או הלימודים לעסוק במקצוע. רק מי שקיבל רשיון כמתאמן במשרד חקירות פרטיות או מי שקיבל רשיון כחוק יוכל לעבוד במקצוע. יחד עם זאת יש משרדי חקירות בארץ הקולטים לשורותיהם בוגרי מכללות כמתאמנים. (סטג’רים )
משרדי חקירות פרטיות בישראל
בישראל יש כ-1500 בעלי רישיונות לעסוק בביצוע חקירות פרטיות. וכמה מאות משרדי חקירות. הלקוחות העיקריים של משרדי החקירות הם: חברות הביטוח, בנקים, משרדי ממשלה, תעשיה, מסחר, רשויות מקומיות, וחקירות אישיות (בגידות גירושין). בארץ מספר מצומצם של משרדים גדולים המעסיקים מעל 100 עובדים. השאר מפעילים קבלני משנה וכן בעלי מקצוע הנותנים שרות נלווה. פוליגרף, מומחה לרעשים, גרפולוג. חלק ניכר ממשרדי החקירות בארץ מיוצג על ידי לשכת החוקרים הפרטיים בישראל . זהו הגוף היציג היחיד אשר יש בו ועדת אתיקה, ואשר המשתייכים אליו נמצאים בפיקוח. אין תעריף חקירות קבוע כי זה בניגוד לחוק ההגבלים העסקיים. אולם תעריפי החקירות בארץ נמוכים משמעותית מהתעריפים של חו”ל.
מה חשוב בפנייתך למשרד חקירות? טיפים
החשוב ביותר הוא לבדוק האם המשרד רשוי? האם קרוב לאזור מגורייך? מה הניסיון המקצועי של המשרד. מה תחום ההתמחות שלו? האם יש לו משרד? האם יש אתר באינטרנט? רמתו המקצועית? כמה מעודכן בעל המשרד בפסקי דין וחקיקה? ממליצים? כמה שנים משרד החקירות קיים? האם משתייך ללשכת החוקרים הפרטיים בישראל? איזה אמצעים עומדים לרשות המשרד . למלא הזמנת עבודה ובה יוגדרו השירותים המבוקשים במדויק. קחו בחשבון כי מיקום המשרד יכול להיות משמעותי במרכיב ההוצאות. כל פרט אשר הלקוח מספק למשרד יכול לחסוך הרבה מאד כספים. לכן פגישה ראשונה עם בעל המשרד מאד חיונית להבנת הפעולות הנדרשות.
סייגים לפעילות החוקר
עד לפני מספר שנים היה ניתן לספק הוכחות וראיות במרבית השירותים המבוקשים. אולם חוק האזנת סתר, חוק הגנת הפרטיות, חוק המחשבים, חוק כבוד האדם וחירותו, חוק חופש העיסוק, מקשים מאד על המצאת ראיות לרשות השופטת. לכן החוקרים חוזרים לשיטות הישנות והטובות של איסוף מידע בשטח ע”י משרד חקירות, מידע כמו חקירה סביבתית, זיבולים, לא כל החוקרים פועלים כמתחייב ולכן השגת החומר אינה קבילה בדיון משפטי. ולפעמים יכולה לסבך את הלקוח. הדבר מתייחס להאזנות סתר, התקנת מצלמות, ביצוע מעקב לא חוקי. הסגת גבול וכדומה. גם עצה מקצועית שיקבל לקוח מחוקר ונעשתה מחוסר ידיעה עלולה להכניס את הלקוח לבור ללא מוצא.
תיקונים בחקיקה
לפני הכנסת עומדות מספר הצעות לשינוי חוק חוקרים פרטיים. אחת ההצעות היא הסרת ההגבלה של מי שקיבל רישיון חוקר פרטי לקבל עבודה מלקוח. דהינו כל מי שקיבל רישיון לא יזקק לעבוד עוד 3 שנים כחוקר פרטי במשרד חקירות, על מנת להיות רשאי לתת שרות ללקוח. על פי ההצעה תהיה לשכת החוקרים הפרטיים הגוף היציג היחידי, בדיוק כמו לשכת עורכי הדין. המשמעות כי ללא חברות בלשכה לא יקבל חוקר פרטי רשיון.
הצעת השינוי של חוק חוקרים פרטיים תקועה כבר זמן רב, ולכן בשלב זה טרם נכנסה לתוקף. המדינה מתנגדת בתוקף לכך שלחוקר הפרטי תינתן גישה למאגרי מידע. ולמרות שידוע כי ללא התר כזה הם דוחקים את החוקר ללכת לתחום האפור. ישנה התנגדות גורפת. בניגוד לארצות אחרות בעולם.
מעוניינים לברר פרטים נוספים בנושא חקירות פרטיות בישראל? פנו עוד היום אל חוקר פרטי אברמסון משרד חקירות , דרך פנייה דיסקרטית, והחוקר אמיר אברמסון, יצור עימכם קשר בהקדם.
כל הנאמר במאמר אינו מהוה תחליף לייעוץ משפטי, ועל הקורא לדעת כי מחבר המאמר לא נושא באחריות כל שהיא לנזק עקיף או ישיר שיגרם או נגרם בעקבות השימוש במידע.