Adminאין ספק כי המלחמה שנכפתה עלינו במדינת ישראל, ונכון לכתיבת שורות אלו עדיין מתקיימת, העלתה אינספור סוגיות בתחומים שונים, חלקם קשורים לתחום החקירות כאמור, חלקם לתחום המשפטי אך גם לתחומים רבים אחרים כמו חברתיים, פוליטיים, אנושיים ואולי אפילו גם בינלאומיים כחלק מהאנושות כולה. אחד הנושאים הנבחנים בקפידה מדי יום תחת זכוכית מגדלת הוא נושא הפרטיות. כאן עולה השאלה – האם יש פרטיות במלחמה? חוקר פרטי אמיר אברמסון מסביר.
הזכות לפרטיות בשגרה ומה קורה בזמן מלחמה?
אחד העוגנים שמחזיקים עדיין את האנושות הוא הנושא של זכויות אדם. אלה בנויים על מנת להעניק מרחב מחיה מאפשר, בטוח ונעים ככל האפשר בין בני אדם בחברה, ברמה הפרטית, השכונתית, העירונית והלאומית. כמו כן זכויות אדם הם קווים מנחים גם במערכת יחסים בין מדינות וכקווים מנחים להקניית חוקים לאומיים ובינלאומיים לשמירה על נורמליזציה עד כמה שניתן. לא צריך משרד חקירות כדי להבחין בפגיעה בפרטיות, אחת הזכויות הבסיסיות והחשובות ביותר של האדם, בזמן המלחמה בישראל.
כיצד הופרה הזכות לפרטיות במלחמה?
כאשר מדברים על נושא הפרטיות בדרך כלל חושבים על בלש פרטי אותו מזמינים כדי לעקוב אחר אדם אחר או לאסוף מידע על ארגון כלשהו. כאן מדובר על פגיעה בזכות הבסיסית של האדם לפרטיות שנלקחה ממנו בעל כורחו. בין אם זה בית שרוף ופרוץ שצולם מבפנים באחד היישובים שנפרצו וטובחו, ובין אם מדובר בצילומים בלובי בית המלון בו שוהים מפונים המצולמים לתקשורת בעל כורחם. יש שיאמרו שיש בזה ערך הסברתי: הפוליטיקאים, אנשי התקשורת וכל מי שמחפש להגן על עצמו… אך אותו בית, בוודאי מבפנים, התמונות שנותרו, הצעצועים, הספרים, החפצים האישיים ובוודאי המפונים בלובי בית המלון – אינכם שייכים לאותם אנשים וגם לא לממשלה. ללא אישור הם אינם יכולים לשמש ככלי הסברתי. וכאן עובר הקו האפור שאומר שבמלחמה או במצב חירום הכול מותר.
קווים אפורים שאולי לא צריך לנצל
ידוע לאורך ההיסטוריה שבמלחמה נחצים כל הקווים האדומים, החוקים והנורמות נפרצים, זכויות אדם רבות נפגעות, לרבות הזכות לפרטיות.. ועל אף שבזמן חירום, זמן מלחמה, ייתכנו קווים אפורים גם במערכת המשפט, עדיין אני מאמין כי אין לפגוע בזכויות האדם הבסיסיות, שאחת מהן היא הזכות לפרטיות.